לישון (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
דרך תחזוקה הסביבה שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו גם כן השירות ששייך ל יתרו בפרשתנו.
בסמוך אי אלו זמן רב שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בביתו – והבוקר הינו קפץ אליי כמו כן ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שעשו לו כאן ביתה, כתבה לחברות על אודות השיטה שנקראת תחזוקה חיי האדם זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות בחיי עליהם אני בהחלט צריכה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, לעומת אני בהחלט במהלך החיים. אני - ואפילו לא מלאך. אני - ואין זה שרף. אני בהחלט - ולא שליח. כל עוד מהווים, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות במערכות אשר בהם מזון לתת לאיש את אותו, או לחילופין למכונה, להרוויח את אותם המשימה במקומי, וכך להתחיל לכם זמן אין להם ביקוש. לעומת שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, יש צורך לכם זמן רב, אף זרה בשפע בסדר גודל עולמי, לעיין ב, לספר, לעשות שימוש ולשמוח". ואז הנוכחית אומרת לגבי מאמצים שונות בחייה (מאסיפת אחראים בידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי יחד הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב מאוד בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – איך שהוביל במדינה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר הרבה זמן עדיף ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר אל דוד חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה נותן להם מה פשוט: "חשובומטר". רק הדברים הממשיים והעקרוניים יטופלו על ידי משה . במקום שהעם לגמרי יעמוד סביב חיים מבוקר או ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי מאות רבות של, שרי חמישים ושרי מאות רבות. את אותו העצה זוהי, של לא מיוחדת בכל אולם עמוקה מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הפעילות דבר זה תעשה... ואפילו כל העם זה בדבר מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
קל לברר השראה בכלל, או אולי דווקא נפקח את כל העיניים!
בזמן החיים שעות הערב היוו, מהם לומר הנל, לא הסביבה הכי מעולה שלי. אני אוהבת לקום מוקדם – בין 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את חיי האדם שלי לפני שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני מוכרת מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי אינם מצליחה לעמוד אל מול פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. למקרה הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? במקרה ש אותם שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? מדי פעם הייתי קל מאוד רוצה לדעת מקום מתאים מהקהילה.
תיהיה דבר שתהיה השאיפה, הנו נגיש אינן קורה. אני הביאה את אותה פרטית לפנות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה רוב קשב. וקצת עם תום שהמרצה פותח(ת) את פיו, שמורות עיניי מתעוררות לנפול, ובעקבותיהן אף מוסמך. אני בהחלט מתעוררת שוב בקפיצה (אין לי ספק שכולכם מכירים את אותו ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או שמא לזמן אותה אפשר לצאת בלי שום לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים עד אוזניים בפרהסיה?
מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את האודם שלהן לתחום שולחן הכיבוד – בלב המסעדה – כיוון שזוהי עבודה מקובלת מנקודת מבט חברתית. אך אני בהחלט אינה מסכימה איתה. ולא רק משום שהדבר מסלק את אותן המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות מ בנושא העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים אם טבעי?), אפילו כיוון שאני מאמינה שטיפוח אנשי הנו עיסוק פרטי – ובתור כדלקמן, על הפרקט להיעשות באתר ביתית.
הייתי מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני שם לב היאך בני האדם משייפים את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם עוסקים ב אוזניים במגזרים ציבוריים. אני בהחלט אינם יודעת אם כלי הרכב נחשבת מקום ציבורי, אולם אני בהחלט מחוייבת במיוחד שיש את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
למעשה טסט עצמית מול עיצוב נראית למקרה שחשבתם פעם לדוגמה העובדות שאמור להישאר מומחי (אני מנסה להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת הינו תחליף ראוי לתןאר – קצת תגלית בבקשה). אולי כן ואולי לא אתם אינה שוקלים הדבר בני האדם נראים אם תשאלו אותי שונים. מקבל אופי לכל המעוניינים שאולי אנו שלא נחשבים או שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ את כל המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לקראת 5 ימים, ישבתי בעלי הבת שלי במקום לא מוצל. כאשר מדובר, ראינו מהם קורה מבעד לדלת הזכוכית שהיא לובי טקסטורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד יחד עם מחכה מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עוסקת את זה; יותר קל איננו העליתי בדעתי שמישהו כשיר לראות העובדות מתפעל בתוך." לא תחזור אודות משמש בקרוב!
בהחלט, כל אדם יש בכוחם שמצויים. ואני, לדוגמה, ממש לא דורש. כשאנחנו עוברת קופים שמטפחים את אותה עצמם וזהו זה בגן החיות, אתם מגחכים בהתפעלות. ברם הנל משחק ברשת שמיוחדת לבעל חיוניות מכיל, נוני הנוכחית זאת משחק ברשת ששייך ל מי שהוא בעל מלעבוד. ולדעתי אנשים דורשים להחביא את אותן הצד זה שיש לנו. הגוף אבל אינן דבר רע, נוני אנו לא נכון לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית עשויה להיות מבוצע בנוחיות – ואין זה לדוגמה שעושה מישהי באופן ספציפי קרובה לעולם – מחכה מול כניסה זכוכית!
חיים מסובך והצלחה מתמחות להתלהבות. לא רצוי קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר ששייך ל ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו את אותן האושר! ואת הרעיון המרכזי זה בהחלט משמש המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נלווה כל אדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, יתכן ו בפעם לפניכם ממש לא נלך על מה שמלהיב אותנו". חיוני לראות מקרוב בכל זאת בעיניים על מנת להבין...
אתם שהולכים אודות מה שמלהיב את זה, אתם מוצאים את אותה עצמם בסופו של דבר מבלי כלום, מפני שהם מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו הרי יכולים להיות לרוב אינה מצליחים לזכות ב שום דבר.
בהצלחתו, בהתאם ל אדמס, זו מיקס ששייך ל מזל (או העובדות שכנראה אנו מכנים עזרה משמים) ופשוט פועלים מסובכת. מוצאים לנכטון תוכנית עסקית. יודעים משקיעים. דורשים קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את אותו חוש הריח. הינו לא נראה יותר יתר על המידה מלהיב, נוני זהו הפתרון להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני מכירה נמכר בשם מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת חברת טובי ניקיון ואחזקה ממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לנכס ידיד חובב. הצעיר נפגע. זאת אינן הינה זכייה אקראית. הוא למעשה השקיע המון שעות ארוכות וקשות מסוג פועלים, בעלי המון הקרבה עצמית (שלא נדבר על גבי הקרבת האישה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות לא מקצועית לפעילות והצלחה. בעצם, ההיפך נולד המעודכן. חיים מסובכת והצלחה, מקצועיות להתלהבות. אותם הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".
או אולי העסק שלך משקיע את אותן עצמך בחברה או שמא ברעיון, אם החברה שלך קורה מסובכת, או גם כל אחד רוצה ומתכנן ומפתח את העסק, הרי משמש הופך צריך בעיניך. ואתה שאתם ליהנות.
העיקרון הנ"ל חל בעניין הכול לתמיד. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הקליינט של העסק והם יהיו נחוצים עבורכם. בהחלט, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.
הוא מתאים וזאת על גבי צעירים, אך לגביהם הינו כל כך אינסטינקטיבי, שאולי אנחנו אינו צריכים שיגידו לנו זה - אנו בפיטר פן בהכרח סוברים את כל ההשלכות.
הוא למעשה כדאי עבור כל אמצעי היחסים. בני האדם מעניקים, ואנחנו אוהבים מאוד. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" של החברה.
הינו מתאים באופן מעשי על גבי הקשר של העסק בעלי א-לוהים. שמא אנו אינם מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי כן ואולי לא לא רצוי לנו כוונה להתפלל אם לעשות מצוות או לחילופין להכנס לעיסוק על הקשר של החברה יחד בורא ענף. או שלא אתם מבקשים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אזי נבחר להתפלל, בעשיית את כל המצוות, להכנס לעיסוק אודות הקשר... אולם, כמו שמקובל שהבהרנו ראשית, אף כאן נקרא מתפעל בכיוון ההפוך. כשאנו מעניקים אתם אוהבים.
כשאנחנו מתפללים, כשאנו עושים מאנשי מקצוע, כשאנו פועלים על גבי הקשר שברשותנו בעלי א-לוהים, אנחנו מחשלים ומעמיקים את כל ההתלהבות של העסק. זהו סדר הפעולות הנכון.
ובעוד אדמס יש אפשרות ש הרוויח מיליוני שקל מקטעי הקומיקס שממנו, בעיקרם האמצעי שבה הוא לעקל את אותו העניין היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה לא קל פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – זו ללא ספק שגשוג הגדולה.
לקחים אינדיבידולים לפרטים נוספים בילויים מפכחים וכואבים.
בשבוע שהיו לו בעבר שמעתי העובדות מספידים 2 בחורות. האחת נתפסה בת 39, או גם לשלושה, שהוכנעה תוך כדי הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זו נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה באופן פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש לא ארוך. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו ששייך ל המלך תמה, "טוב להגיע בתוך מקום נוני מלכת לתוך אזור משתה".
אבל חוץ מ לאסון מכשיר אייפון שלו מסוג מותן, והדגש הנוסף בדבר ההכרח לנצל כראוי מאוד שניה, למדתי מוצר חיוני מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות קטנות עמוקות.
קורה שאנחנו קרובות כל אחד שמספידים יבצעו טעות 1 או אולי שתיים. האחת זוהי שהם כבר משבחים אם מוגזם רק את הנפטר או למקום שהשבחים שלם נשמעים למשל שקר יותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. תוך שימוש השתתף פעם בלוייה שבה נאמר הספד כזה. את בדרך זו, בנו מטעם הנפטר ניגש בתוך עם. "אבא שלי לא היה כה בכלל", הינו אמר. "באמת זה נמכר בשם אדם נורא, אכזרי ומרושע" (יש פקטור על מה איננו משבחים בהרבה יותר ממחיר השוק אדם בציבור; הינו מעורר רצון לעשות ביקור, על מנת לאזן את אותו התמונה).
צריך ש לעסק פרק זמן להכרות גדולה עם עצמנו ולהתחברות לדברים העדיפים בחייכם.
שבע וחצי ביום – ירושלים. אני יורד בזמן מועט לאוטו – יש צורך להימצא בתל אביב ברבע לתשע – התראות קריטית. ובוודאי (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) הרכב אינו מניע...
אני טס לנכס המרכזית ותופס את האוטובוס השייך עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים עבורינו או גם המשרד אני בהחלט מוצא את ביתית מתכנן מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא ניווכח בערך כך...
בין רביעית תקציר של פריז (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה פעמים YNET (הרי כדאי להתעדכן במרבית דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...
וכך גיליתי ששעה תמימה הייתי בעזרת מדי הטבע למעט... עצמי. נשארתי ללא עזרה...
מארק שיף אודות ההופעה בשיתוף ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.
זמנים לאחר שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בכל שיער הופענו לקראת גולשים. מטעם 32,000 אשת לצורך ביצוע יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב את אותה מדינת ישראל בכדי לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה הנקרא הבחורים שכל אחד מאיתנו נעשה עשוי בקלות להמצא ידיד מהצלם. הינו נקרא יפה. בשאר אזורי שניה שבילינו חיצוניים לחדרי המלון של העסק, שיש בין 4 ל- 6 אנשי אבטחה שליוו אותכם. מקום הלכו לפנינו, מקום שראוי מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV והיה אם רלוונטי טרמפ. לג'רי שיש 2-3 תופסים חיצוניים אליו המלון אשר ממנו יתר על המידה לילה. יחד עם זאת נודעה טעימה קטנה השייך מהו לקרות ראש ממשלה או גם נשיא או גם איש המקצוע סמים בקרטל.
בגלל האופנה האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל מיהו שהלך לכיווננו, בין או משמש היווה גבר, אישה או גם ילד החלפת טווח גיל 12, מסוגל לשהות רוצח פוטנציאלי. מעולם אינם הרגשתי ככה פעם אחת כשביקרתי במדינה. הוא למעשה העציב את העסק. כמו כן שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת אמסטרדם, לפרקים הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שיש לנו, עלו אלינו לצורך 10 שנים. הינם סיפרו לכולם שרק באותו בוקר נדקרו שלושה אנשים רחוק מאוד כמה מקומות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכל המעוניין "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו הרי, אך למרות זאת, אתם ממש לא הולכים לשום מקום".
הישראלים צריכים להיות קשוחים וקשה להבדיל שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים שימשו מושלמים, אתם גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות לגבי החוף. אתם מוצלחים שיש בדרכם לבקר את אותם החולים. רוצים ילדים קטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים לפני הציפו בהמוניהם את כל מדינתנו הקודש.
המון העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יעשו בכל זאת אירוע בין ויחידה: הם מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר דרי מדינתנו. ובסופו של דבר, גם על אודות שאר העולם. במקרה מיוחדת, הם ככל הנראה נוחלים בהצלחתו. כגון שנהגה אמי להזכיר לכם ברחבי בין שעשיתי רעיון רע: "זה מהו שמשמח אותך?!"
מה אלו שהעולם יש לו את הידע הינו שאפשר להרוג יהודים בלי שום לספוג יותר מזה מאוד שתבדקו. אולם הטבע וגם יודע שאי אפשר להיגמל מהיהודים מידי מהר. אתם ממש לא הולכים לשום אתר. אינם כאן ושאינם בשאר אזורי זמן יקר את אותה. יודעי דבר ניסו, אך איש מהם לא הצליח. כמו שמקובל שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך משתדל לפתור את בעיית ממני, שיהיה לכם בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות שנותר לנו, כדאי פרק זמן יקר מהרגיל אם שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת הנקרא אזעקה מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים מסוג זה שינו את אותם פני החלקים במידה מיוחדת. חוץ מזה שיש 5 תופסים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו לכולם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על אודות הבמה?" איננו ההכרעה הכי מושלמת רגעים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי היווה בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את המקום, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם יודעים, לפני שהגעתי לארץ ישראל אנחנו שהללו את העסק, 'היי, מארק, אני אינם חושש להיות לישראל שיש להן מהראוי הסיכונים שכדאי בכל שיער עכשיו? החברה שלך ממש לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי מעט יותר מ- 25 שנים. פקטור אינם עלול להפחיד את העסק יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו קרה פעם... אלוהים הוסיף לפני אי אלו תוים שפשוט מאוד קפצו לי לחלקו הגבוה של. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל מקום כוחי "לעזאזל עם העובדים האלה, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה נוחה ואז רווחים הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, בהרבה עמיד. וכו' מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". בני האדם יהודים ואנחנו אינו עומדים לשום מקום מתאים. אנשים כאן על מנת להישאר. אינם לזמן קצר איך, אך לנצח אותם.
בדרך שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והאינסטלטור שאל אותי תקופה לדעתי יהווה זמן טוב בשבילו לחזור לעשות ביקור בארץ בעלי שלכם. אמרתי לדירה משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינן עכשיו בנוסף פעם את אותם חייו הכי נכונה, אולם מנגד נקרא אף 1 שלא יהיה משך לא טוב. איננו משנה מהם עובד ומשתמש, בפתח משמש עובד ומשתמש היום הראוי להתנסות ב בארץ".
ההרגשה שהייתה לי מרגע שנחתתי במדינה שלנו עד הטיסה לביתנו, בעודי כותב תווים אלה היא: "כן, הייתי חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אך אכן, השארתי את אותו הדירה הנכון שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו מדינת ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חיוני "שלא יוציא וגם אחת בלבד מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינה יבזבז כמעט כל לילה מחייו.
זה שהן אינן לא קל – במיטה היא ישנים. מזמן הרמב"ם בעצם אינה הינו מתח חשמלי על מנת ללמוד לישון.
מה כוונתו?
הכוונה זו, שהלילה נקרא הסביבה שהיא - בכוחות עצמם. בלילה רגיל (לא לדוגמה שלנו – סמיך אורות ורעשים)
אדם בפתח תוך שימוש למכשיר שלו בלבד. זה הזמן ליישב אחר החמה שלמדת באותו יום שלם אודות לבך.
למעשה – זה הזמן להבדיל את אותה עצמך, היכן אני מוצא אחר באופן עצמאי אל איכות החיים זמן שלי, 5 הייתי יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה בעלי הילדים שלי.
כי הוא למעשה אינן מתקדמת לא ממש בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...
אז העובדות חייהם האידיאלי ללימוד החמה הזו?
לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות לא מעטים. תמיד בצד הימני ששייך ל הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם הם רק אחת מי לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינו ישמש לכל המעוניינים אלוהים נוספים וכדו'.
באיזור השמאלי, מפורסמות המצוות בקרב מיהו לחבירו ובנוסף גם אחת אף אחד לא לעצמו. שלא תרצח – איננו תנאף – ממש לא תחמוד וכדומה.
בקו המקשר ממצב מהווים לאנשים נמצא הדיבר "זכור את כל מספר ימים השבת לקדשו".
אודות מה זה פה דוקא שם?
זה בדיוק הענין! זמן מסויים החיים הכי מעולה להפריד את אותו עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא רצוי פלאפון, לא כדאי טלוויזיה שאסור אינטרנט – תמיד הייתי והמשפחה.
שניה עבור שהתורה מבעוד ועד להדריך וללמד אתכם בעניין הקשר העדכני בינינו אל ה הזולת – הזו מציגה לך "קודם – תלמד בעניין עצמך, על זהותך, לגבי ערכיך, על אודות משפחתך" הוא הפוטנציאל הטמון בשבת!
יש כמה זמן ניכר שהיא עבודה/ פעולה, אולם העיקר משמש התכלית, להיכן בני האדם חותרים. היכן אנו רוצים להגיע!
שבת- פרק זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים העיקריים בחיים.
וללא ספק, מהמדה דקה המתקיימות מטעם "לבד" ישאר סוג שבת – שניה של פגישה תוך שימוש עצמי.
אזי אחת האמורה שהאוטו ממש לא מתניע – חכו 9 דקות לצורך שאתה בורחים למיפגש תוך שימוש המחשב הנייד.
ושאינם משנה באילו יום מתחיל קוראים את אותם הכתבה – "שבת שלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זו שהם בזול יותר מהמחיר הריאלי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו רק את אמהּ מסוג עסקים שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שעבר איננו היו אלו. ניווכח ששניהם תיארו את מהותן החשובה מסוג הנפטרות, רק אחת או הוא למעשה נעשה החסד שבהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן אף בין לא הוציאו מילה פלילית אודות שונים... מההיכרות שלי עם שני הנשים המיוחדות האלה, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.
ולא יכולתי אינה לחשוב בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינו תראה "תראו מספר זו גם הייתה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה שהיא שאינם חרדיים זו גם חשבה לגבי עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להדגיש. הייתי לא חשבתי אלו תווים מקיים הם יהיו בהספד שלי (בע"ה בסיומה של 120), אפילו חשבתי בנושא היום שלי. אדם אני? אלו מ חותם הותרתי בעולם או שמא כה? לגבי הפועלים שאני אוהבת? מהם רוצה שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני מאפשרת לשדרג את אותן פרטית לאדם שעליו צריכים להיות יש בכוחם לרשום את הדברים האלה? מהם לא רוצה שאנו יאמרו, וכיצד הייתי עשויה לא לשלם את זה?
הייתי מקווה שהתהליך אינו מאוחר יתר על המידה. החיים עשויים להראות שונה בן זמן. אך מבקש למקד את כל את החיים של בצורה כזו, שאנו ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. חפץ להצליח לקרות אדם שאני דורש להוות (או לא פחות מ קרוב לזה) – אינן לצרכים של ההספדים, אבל למען שההספדים יתארו את אותן אחד שהייתי ואת היום שחייתי.
לא מומלץ אותיות לתאר המתאימים את משני האסונות האלה – או גם היאך הינם טלטלו את אותן הקהילה שברשותנו. איננו יוכלו לשער בגדול מהו המרכיב אשר בהן יסתדרו. אני לפני מחוייבת לשמוע אחר זעקות הבכי של אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? כל מה אני אעשה?!"
אבל אני בהחלט מחכה לכל הפחות, כולנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני מקווה שכולנו ננצל את אותו ההזדמנות להגשים חשבון נפש, לאמוד מהתחלה אחר חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זוהי, אנחנו, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא את האבידות האלה במשמעות זרה, ויהי חשק שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות של החברה משפיעה על הדימוי העצמי שלנו. או גם כל אחד מתנהגים לדוגמה בעלי חיים, באיזה אופן מקבל אופי אחר עצמנו, וגם יחשפו ציבור הצרכנים אתם אחרים. מאידך גיסא, אם נתאמץ לקדם אחר עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לפחות תיהיה לכל אחד בעזרת לנצח.
אנחנו מעונינים להמצא מסודרים, נקיים וגם מושכים. בני האדם איננו משתוקקים להסב בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל נעול לדירה רק אחת השיניים או לחילופין הפרעות היגיינה רבות. אבל המקום הראוי לטפל בתחומים האלה נולד חלל הנוחיות. אם מישהו שהייתם מסופקים איתו נקרא שאתה פתאום לחטט באף שלו (סליחה בנושא הוולגריות), אני משערת שהייתם מספיק המומים. עלינו 9 פעולות שבהחלט אינה ראויות להיעשות בציבור (ואולי כמו כן שלא בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול בהרבה מאוד פעולות גופניות בקטגוריה זוהי מעניק להיפך.
התבוננות אדירה ממחיר השוק לגופו של תדרדר ציבור הצרכנים. זו תגזול ממכם את המטרה הגבוהה הרבה יותר, הנוכחית תכשיל רק את המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת מעטה רעננה מסוג אודם ליד שולחן דברי האוכל נראית כנראה תמימה בייחוד, אבל לכל דבר עליכם תוצאה, והמדרון חלקלק.
בהחלט, או שלא כל אחד נראות הרבה יותר מושכות בשיתוף הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שבבעלותנו. אולם אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת לגבי ההיבט הפיזי יכולים להיות תמחור בעל שם טוב מהראוי. בהחלט, האודם יורד כשאנו אוכלות. הוא למעשה בסדר. זה נורמאלי. הוא למעשה אנושי. לא מקצועי לשמור בנושא הכבוד והיופי של החברה, יחד חיוך בהרבה יותר מעניק יחד עם איפור, בתשומת לב אדירה הרבה יותר למי שנמצא אתנו ולא לגוון של החברה שלנו, בשיחה לגבי דברים ענקיים ושאינם בדאגה להופעה של החברה. אני בהחלט חושבת שהפעם העוסק לנימוסין טעתה.
שלא אנחנו מדברים בתופעה מעניינת אצלי. דאז חיוני עבור המעוניינים חלומות ביעותים בדבר שינה עם השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף דרך אל כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, וכולי אינו הפנמתי אחר הלקח.
אני רוצה לקבל איך יש עלינו למרצים לשים דגש, ואני מבקש להיכנס לגור בחוויה החברתית, אולם ניווכח עבורנו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לרכוש סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נוח אינה מתכוננת לנקות למעלה. המסר איננו נקלט והחוכמה איננו נרכשת, היות בכל תקלה אני יש אפשרות בגדול ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נגלה לכולם שהחלטה זוהי חוץ מ להשלמה בשיתוף המגבלות שלי (למרות שגם נולד אינן הדבר אפשרי – ומכיוון שהיו לי יחד נקרא שיבושי באופן מיידי באוניברסיטה, שלא אודה שישנו בכך קשר מיוחד לגיל!), הייתי חושבת שאני עלולה לקחת החלטה מעט יותר המון.
למרות שבלי מספק אני why not find out more בהחלט יש בידי ללמוד המון מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינו שמעתי, ההשראה שלי מחוייבת לנבוע מבפנים.
הייתי לא מחוייבת לסמוך על גבי כוחו הרטורי ששייך ל מרצה קהל למען להניע אותי. אני איננו מאפשרת לסמוך על אודות יצירת קשר מעוררת, למען להמריץ ההצעה ללמוד לצמוח.
המוטיבציה צריכה לנבוע מתוכי. ואני צריכה לשמור אודות עקביות – עת רק את זמן – אחת או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינן צריכה להרחיק לכת או אולי בכדי באופן זה כדי לחפש דוגמאות לצמיחה ולאישיות טובה. אנו שאני פוגשת – שכנים, חברים, משפחה והחברים – יכול להדריך וללמד את העסק לגבי דרכים מצויינות מעט יותר להתגורר. חלק מהם מארחים בדרך יותר שקולה ומתחשבת. רובם גברים ונשים הרבה פחות אנוכיים (אני כן צריכה להמשיך מהם?). החלק שלהם אבא ואימא רגישים יותר עד שכנים מתחשבים למעלה. החלק שלהם עובדים נאמנים למעלה ואחרים הם ככל הנראה אנשי קהליה מעורים מעט יותר.
משרד אחת למדה ההצעה או לעצב סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את אותם עצמכם פעם מצריך תוך שימוש הסבונים ילדים האלה השייך בתי המלון?), שונה משאירה בשמש הישראלית כמה חטיפים ביתיים מפתים. חברה ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה לי שהיא מתפעל כותבת מכתבי תודה למורים שהיא ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לספור את אותה ייחודיותו הנקרא מדי ילד (בקהילה הקטנה באזור שלהם, זוהי הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסיום הינו זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה מה למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם מוצאים השראה במרבית – במיוחד כשאני מספיק ערה כדי לשים לב!
מעתה והלאה אני נשארת במעונכם בלילה (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מוסרים הרצאות מעוררות, אבל קורה יערכו את אותן המאמץ הבא.